<h1>ארחות חיים הלכ' לולב סימנים ז'—ח'</h1>
<h2>דף כט:</h2>
ד' מינין אלו שבלולב שהיה א' מהן יבש או גזול או גנוב אפי' לאחר יאוש או שהיה מאשרה הנעבדת אע"פי שבטלו האשרה מלעבדה או שהיה של עיר הנדחת הרי זה פסול ואוקימנא באשרה דלית לה בטול כגון אשרה דמשה אבל אי אית לה בטול לכתחלה לא יטול ואם נטל כשר ביום שני בלבד כדי לצאת בו אבל לא לזכות בו לפי שהיא ע"ז ביד ישראל ואין לה בטול ולאחר בטול כשר אפי' ביום ראשון ובין כך ובין כך לא יטול לכתחלה משום דמאיס לגבוה והרא"בד ז"ל כתב דאתרוג של אשרה ואפי' מתשמישי ע"ז פסול בכל הימים ואפילו דיעבד משום דמתהני בחזותא ובריחא משא"כ בשאר מינין ואע"פי דמצות לאו ליהנות ניתנו יש לומר דהוי כמודר הנאה ממעין שאסור לטבול בה בימות החמה כיון דמתהני ביה ממש אסור ע"כ. היה א' מהן של ע"ז פי' מתשמישי ע"ז לא יטול לכתחלה ואם נטל יצא. כתב הר' יום טוב אשבילי ז"ל בשם רבו ז"ל הוי יודע שגנות הצעירים והדוכסים וכיוצא בהם מבתי הכומרים אינם משמשי ע"ז ולא נויי ע"ז ופירותיהם וכל אשר בהן מותרין בהנאה ומותר ליטול משם לולב או שאר מינין למצוה עכ"ל.
<h2>דף לא:</h2>
ד' מינין אלו שבלולב שהיה א' מהן יבש או גזול או גנוב אפי' לאחר יאוש או שהיה מאשרה הנעבדת אע"פי שבטלו האשרה מלעבדה או שהיה של עיר הנדחת הרי זה פסול ואוקימנא באשרה דלית לה בטול כגון אשרה דמשה אבל אי אית לה בטול לכתחלה לא יטול ואם נטל כשר ביום שני בלבד כדי לצאת בו אבל לא לזכות בו לפי שהיא ע"ז ביד ישראל ואין לה בטול ולאחר בטול כשר אפי' ביום ראשון ובין כך ובין כך לא יטול לכתחלה משום דמאיס לגבוה והרא"בד ז"ל כתב דאתרוג של אשרה ואפי' מתשמישי ע"ז פסול בכל הימים ואפילו דיעבד משום דמתהני בחזותא ובריחא משא"כ בשאר מינין ואע"פי דמצות לאו ליהנות ניתנו יש לומר דהוי כמודר הנאה ממעין שאסור לטבול בה בימות החמה כיון דמתהני ביה ממש אסור ע"כ. היה א' מהן של ע"ז פי' מתשמישי ע"ז לא יטול לכתחלה ואם נטל יצא. כתב הר' יום טוב אשבילי ז"ל בשם רבו ז"ל הוי יודע שגנות הצעירים והדוכסים וכיוצא בהם מבתי הכומרים אינם משמשי ע"ז ולא נויי ע"ז ופירותיהם וכל אשר בהן מותרין בהנאה ומותר ליטול משם לולב או שאר מינין למצוה עכ"ל.
<h2>דף לד:</h2>
ד' מינין אלו שבלולב שהיה א' מהן יבש או גזול או גנוב אפי' לאחר יאוש או שהיה מאשרה הנעבדת אע"פי שבטלו האשרה מלעבדה או שהיה של עיר הנדחת הרי זה פסול ואוקימנא באשרה דלית לה בטול כגון אשרה דמשה אבל אי אית לה בטול לכתחלה לא יטול ואם נטל כשר ביום שני בלבד כדי לצאת בו אבל לא לזכות בו לפי שהיא ע"ז ביד ישראל ואין לה בטול ולאחר בטול כשר אפי' ביום ראשון ובין כך ובין כך לא יטול לכתחלה משום דמאיס לגבוה והרא"בד ז"ל כתב דאתרוג של אשרה ואפי' מתשמישי ע"ז פסול בכל הימים ואפילו דיעבד משום דמתהני בחזותא ובריחא משא"כ בשאר מינין ואע"פי דמצות לאו ליהנות ניתנו יש לומר דהוי כמודר הנאה ממעין שאסור לטבול בה בימות החמה כיון דמתהני ביה ממש אסור ע"כ. היה א' מהן של ע"ז פי' מתשמישי ע"ז לא יטול לכתחלה ואם נטל יצא. כתב הר' יום טוב אשבילי ז"ל בשם רבו ז"ל הוי יודע שגנות הצעירים והדוכסים וכיוצא בהם מבתי הכומרים אינם משמשי ע"ז ולא נויי ע"ז ופירותיהם וכל אשר בהן מותרין בהנאה ומותר ליטול משם לולב או שאר מינין למצוה עכ"ל.
